כשאני נתקלת במצבים קשים או מורכבים בחיים, השאלה האוטומטית שאני רגילה לשאול את עצמי היא: "למה זה קורה לי? למה דווקא אני?"
אבל גיליתי שזו לא השאלה שמביאה אותי לפתרון. למעשה, היא משאירה אותי בתחושת חוסר אונים.
מה שלמדתי במשך הזמן זה לשאול במקום זאת: "מה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות בסיטואציה הזו?"
השאלה הזאת משנה את כל התמונה! היא מחברת אותי לפעולה ומביאה אותי למקום של בחירה, במקום של תחושת קורבן.
שאלה אותי המתאמנת: "אבל ברגעים קריטיים אני לא זוכרת את השאלה המקדמת, מה לעשות?"
התשובה היא פשוטה – להתאמן! למה? כי כל שינוי דורש תרגול. מחקרים מראים שדרושים לפחות 21 ימים כדי להטמיע שינוי ולהפוך אותו להרגל.
אם נתחיל לתרגל את השאלה הזאת במצבים קטנים, היא תהפוך להרגל גם ברגעים מאתגרים.
לדוגמה: כשאני מחליטה לקום מוקדם בבוקר לעשות ספורט, אבל המיטה קוראת לי חזרה – מה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות בשביל עצמי באותו הרגע?
לא תמיד התשובה תהיה חד משמעית. לפעמים, זה יהיה לקום ולצאת לאימון. ובפעמים אחרות, אולי זה להישאר במיטה ולהיות עדינה עם עצמי.
הכי חשוב – אני בוחרת! וכדאי לבחור מה שיגרום לי להרגיש טוב עם עצמי.
מסכימים?
