הרגשת פעם שביקורת – אפילו הכי קטנה – מוציאה אותך מהאיזון?
גם אני. תמיד היה לי קשה עם ביקורת.
אפילו מעצבן. לרוב הייתי נעלבת, מתגוננת מיד, מנסה להסביר ולהצדיק את עצמי.
למה? כי הרגשתי שאני חייבת להוכיח שאני בסדר. שאני טובה.
למי? למי שביקר. לעולם. ובעיקר – לעצמי.
בספר “Feeling Good” של ד"ר דייוויד ברנס, יש פרק בדיוק על זה – פרק שנקרא “Verbal Judo” (שם מדליק, נכון?)
ההסבר שלו פשוט וברור:
יש שלוש דרכים להגיב לביקורת:
Mad | Sad | Glad
(לכעוס, להיעלב… או לראות בה מפתח לצמיחה)
בתאוריה, איזו אופציה היית בוחרת?
למי שבוחר ב- GLAD ,הסופר מציע שלושה צעדים פשוטים (אך לא תמיד קלים) כדי להתמודד עם בקורת ועם המבקר:
- להקשיב באמת – למה בדיוק הכוונה?
- למצוא נקודת אמת קטנה שאפשר להסכים איתה
- לענות בשקט ובכבוד – לא לשתוק, אבל גם לא להילחם
זה לא פשוט ודורש תרגול, אבל כשזה מצליח – אני מרגישה טוב ומחוברת לעצמי!
למי שאני עכשיו, וגם למי שאני רוצה להיות.
זה עוזר לי לא להפוך ביקורת לפצע – אלא לכלי צמיחה.
וגם – אולי אפילו יותר חשוב – זה שומר על היחסים שלי עם אחרים.
אם גם לך קשה עם ביקורת – אולי הגיע הזמן להתחיל לדבר אחרת עם עצמך.
כמאמנת, אני פה ללוות אותך בתהליך הזה.
לא כדי להיות מושלמת – אלא כדי להרגיש טוב עם עצמך
