"אני עושה מליון דברים ועדיין אני בהרגשה שאני לא מספיקה כלום", אמרה לי המתאמנת שלי בשיחה הראשונה. "אני מרגישה שאני לא מגיעה למשהו חשוב בחיים, רוב הזמן מתעסקת ב-"חול" (דברים קטנים ולא משמעותיים)", היא הוסיפה.
בבוקר, כשהיא רק מתעוררת וחושבת כמה דברים יש לה לעשות היום – הלחץ מתחיל.
כמובן שהלחץ שלה מורגש בבית: באיך שהיא מדברת עם הילדים, בחוסר סבלנות שלה לבעלה. וגם בעייפות שלה, בהרגשת כישלון המתסכלת. היא מרימה ידיים, מרגישה לא מוצלחת בשום דבר. היא כועסת על עצמה הרבה, מבקרת את עצמה בלי סוף. היא כבר לא בטוחה שאפשר לצאת מזה. זה המצב וזהו.
בתהליף אימון שעשינו, היא למדה כמה כלים שעזרו לה לשפר את המצב:
שיטה לניהול זמן שבועי עם החלטות מה יותר חשוב לה להספיק ומה פחות,
היא חשבה מה מעלה לה את מצב הרוח והאנרגיה, הכניסה את זה ליומן ועשתה התאמות תוך כדי התהליך, כדי שזה יעבוד לה
היא תירגלה להיזכר בדברים שכן הספיקה לעשות (ולא רק אלא לא)
היא התאמנה לפרגן לעצמה כל יום
לעת-לעת הדברים התחילו להשתנות והיא היגעה לשיחות האימון יותר מרוצה מעצמה, פחות לחוצה, יותר עניינית. ובשיחת סיכום ריגשה אותי מאוד עם המילים האלה:
"תודה רבה לך, לאדה, את באמת עזרת לי לשנות את חיי, ללכת קדימה, הצלת אותי ממצב דכאוני איתו התמודדתי כבר הרבה זמן"
אם גם את מרגישה שלא משנה כמה תתאמצי, את לא מספיקה כלום, את לחוצה ולא נהנית מהחיים. אם את מרגישה שבא לך לשנות את זה סופסוף ואת מוכנה לעבודה:
תכתבי לי
ואקבע לנו שיחה בה נחליט איך תהליך האימון שלי יכול להתאים לך.
