המתאמנת שלי לא היתה מרוצה מהיחסים שלה עם בעלה: לא מצליח להם לבלות זמן ביחד כי יש ילדים קטנים ואין עזרה מבחוץ. כל אחד עסוק בדברים שלו, ועסוק מאוד. הוא מעיר לה הרבה – על האוכל שלה, על אי-סדר בבית, על הנהיגה שלה, על מה לא? זה מעציב אותה ומייאש. היא "נסגרת", לא רוצה לדבר איתו. האווירה בבית לא שמחה, מרגישים מתח.
היא שואלת: "מה לעשות? הוא לא מרוצה משום דבר ממה שאני עושה. ואני כל כך משתדלת להיות בדיוק כמו שהוא רוצה. הוא לא רואה את המאמצים שלי, לא מעריך אותם, וגם לא אותי"
היא ציפתה לקסם באימון, שיקרה משהו והוא ישתנה, והיחסים ישתפרו ויחזור הכיף.
כבר באמצע התהליך היא הבינה שבמקום לצפות לקסמים כדאי לה להתרכז במה שהיא יכולה לעשות בעצמה. היא הבינה שלא מספיק לרצות בשינוי, אלה גם להיות מוכנה להשקיע בו ולעשות עבודה.
היא הבינה שעדיף לה לא להתחזות למשהו שהיא חושבת שהוא רוצה לראות בה. הרי זה דורש ממנה המון מאמצים ולא עובד בכל זאת. עדיף שתהיה היא עצמה, ותחפש דרכים משלה לשלום בית ואווירת אהבה שהיא כל כך רצתה.
היא עשתה עבודה בשביל לשנות את נקודת המבט שלה עליו. אין לה שליטה בשינויים שלו אבל היא יכולה לפתח שליטה בבחירות שלה : לשים לב יותר למילים טובות שהוא אומר לה, לדברים שהוא עושה בשבילם. בהתחלה זה היה לה קשה ולא טבעי, כי ההרגל היה להתקע על ההערות שלו ולהתרכז בהן. עם הזמן, הודות לתרגול, היא התחילה יותר לשים לב למילים הטובות שלו וזה שימח אותה.
היא הסכימה שרק "win-win" עובד ביחסים טובים. פחות חשוב להתרכז בצדקתה כי זה מוריד את ה"ציון הכולל" של המשפחה למטה. עזר לה להחליט שהם שניהם נמצאים באותו הצד ולא בצדדים הפוכים.
היא גם התחילה להשקיע יותר בעצמה. קבע בלו״ז שלה פעילויות שהיא אוהבת, שמטעינות אותה באנרגיה. היא הבינה שכשטוב לה והיא מרוצה מעצמה – המשפחה מרוויחה, ולכן חשוב ונחוץ לתעדף ולתכנן זמן לעצמה.
בסוף האימון היא אמרה לי שהרוויחה לא רק את השיפור המיוחל בזוגיות אלא גם היא בעצמה יצאה מחוזקת מהתהליך, יותר בטוחה בעצמה ויותר מאושרת.
אם גם לך נמאס לריב עם בן הזוג, בא לך שיהיה איתו כיף כמו בהתחלה, ואת מוכנה לעבוד – תכתבי לי בפרטי ונקבע שיחה בה נבין איך אני יכולה לעזור גם לך.