אני לא מספיק טובה, לא מספיק טובה, לא מספיק טובה…
מי אמרה את זה לעצמה לפחות פעם אחת בחיים??
אני כן. פעם ממש כל הזמן. אני משתדלת בכל הכוח ולא מצליחה …לא מצליחה שהחיים שלי יהיו חלקים, ברורים וילכו לפי התככנית שלי. כל הזמן יש שיבושים.
האם זה עוזר להאשים את עצמי? ממש לא. זה רק מכניס אותי ליותר לחץ ובעיקר עצב, חוסר אנרגיה.
אז למה לעשות את זה אם זה לא עוזר??
מה אני מצפה מעצמי? שאהיה מושלמת: אמא מושלמת, אישה מושלמת, בת מושלמת, עובדת מושלמת…הרשימה שלי ארוכה.
האם זה אפשרי בכלל? האם אני מכירה מישהו או מישהי מושלמת? ממממ… לא בטוח . יש הרבה נשים חזקות סביבי אבל אם חושבים על זה טוב- אין אף אחת שמושלמת ומצליחה בהכל. אז למה לצפות לזה מעצמי?
אין דבר כזה – מושלם בהכל…אז גם אם אני לא מושלמת- זה בסדר!
כולם עושים טעויות, וזה בסדר. גם לי מותר. השאלה היא: מה אני עושה עם זה הלאה – לוקחת אחריות ולומדת את השיעור שלי לפעמים הבאות.
אני בוחרת לשבח את עצמי על התובנה, ההשתדלות, החמלה ותהליך. זה גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי, ואז יש לי מספיק אנרגיה להתגבר עם הפתעות החיים החדשות.
רוצה ללמוד איך לעשות את המעבר מלהיות שיפוטית כלפי עצמך ללהיות שלמה עם עצמך? בואי לאימון ונתאים את השיטות שלי אליך.
